הטייקונים מודאגים? אס אם אסים לחגים

אתם נמצאים כאן: כסף › צרכנות › הטייקונים מודאגים? אס אם אסים לחגים

"ספטמבר יגיע והכל ייעלם"

"הסטודנטים יחזרו ללימודים והאוהלים יימחקו"

"החופש הגדול יסתיים וההורים יחזרו לעבודה"

מה לא נאמר, שוחזר, כובס ואופס על המחאה החברתית, על אוהלי שדרות רוטשילד, דפני ליף ומה שהציבור מעדיף.

אבל הצרכן הישראלי החליט להרים ראש ולהוכיח שפראייר – הוא לא. שנמאס מנטל המס, שנמאס מהמחירים, שאין איפה לגור והחינוך לא משהו, במיוחד עד גיל 4, כשהוא עולה הון. שעולם העבודה אינו מתחשב באמהות, שמטפלת אינה הוצאה מוכרת, שעמלות הבנקים גבוהות להחריד, שמסלולי הסלולר בלתי אפשריים להשוואה.

הצרכן הישראלי גילה רגע לפני החגים, שהוא יכול להפוך טייקונים למודאגים.

שגם אם עבר החום הגדול, וגשם כבר יורד כאן, ולא רק שהגיע ספטמבר אלא אנחנו אפילו חצי רגל באוקטובר, לא שכחנו ולא ברחנו לשום מקום. שבין הספרים למחברות והחזרה לעבודה והשגרה, אנחנו פשוט כבר לא מוכנים לשלם כמו פעם. לא מוכנים לשלם את המחיר של הכלכלה המקומית והבנייתה.

חרם על מוצרי חלב, חרם על רשתות קניות והלהיט החדש: חרם על שליחת הודעות SMS בחגים.

מארגני החרם מציעים: מספיק להכניס כסף לכיסים הלא נכונים, אל תשלחו ברכות שנה טובה בהודעות SMS ותפסיקו להכניס כסף לכיסי חברות הסלולר.

לא ברור אם זה מה שילחיץ את חברות הסלולר, אבל זה לא העניין מבחינתי. התעוררותו של הציבור, וההבנה הפשוטה: כסף שלי הוא רק בידיים שלי, ואני יכול להחליט על מה להוציא אותו, כמה כסף להוציא מהתקציב שלי ועל מה, ואני יכול להחליט גם לא לקנות משהו. אין פרות קדושות. אין חייבים. יש יכולים – או לא יכולים. מוגזם או סביר. זו בעיני הפריצה התודעתית החשובה כאן.

מישהו חשב פעם להפסיק לאכול גבינה לבנה כי היא יקרה מדי? להפסיק להשתמש בטלפון? לא נראה לי.

אבל קיץ 2011 עשה משהו אחר, ורואים אותו בכל פינה. צרכנים קומו עורו, זה בכיס שלכם, זו רק בחירה שלכם אם לקחת כסף שעמלתם עליו ביזע, ולבזבז אותו – ואם כן, אז בדיוק על מה.

חנויות המתנות ורשתות כלי הבית מלאות מתנות מבצעים והצעות לחגים. תחדשו, תקנו, תעניקו תפתיעו. רק תוציאו כסף. לא אגיד לא להוציא כסף בחגים. לא לקנות מתנות. לא לשמח את האהובים שלכם. לא לקנות יותר כלום – והרי מה הטעם. כל אחד צריך לעשות את החושבים שלו, את מה שמתאים לו. לקנות במידה הנכונה בעיניו, בסכום הנכון לו. את המוצר המתאים לו.

בעיני מתנה שהיא יצירה ישראלית, כמו ספר או דיסק, אמנות ישראלית וכדומה, היא מתנה מדהימה לחגים. יש בה אהבה, מסר, ובשבילי זו תחושה שהכסף שלי הולך לכיסים ראויים והלכה למעשה מקדם משהו.

בעניין שליחת ברכות בהודעות אס אם אס, הרי שמעולם לא התחברתי לעניין הזה במילא.

למה לשלוח סמסים כשיש פייסבוק, כשיש ג'ימייל, כשכמעט כולם במילא מקבלים מיילים ישירות לטלפונים החכמים שלהם, כשאפשר לשלוח מכתב או אגרת? ואם אין לכם זמן לבזבז על כתיבת אגרת או מייל אישי, כנראה שהבנאדם שאתם שולחים לו שנה טובה, לא ממש חשוב לכם במילא, נכון? אז אולי תחסכו ממנו עוד SMS מעייף ממישהו שהוא לא מכיר או לא מחבב? עוד מילים מכובסות ולא אישיות?

אז מה אתכם השנה – מסמסים או לא? משלמים או יוצרים משהו חדש? מאמינים או מגלגלים עיניים? איך ייראה ראש השנה שלכם? ואיך זה מבטא את ההחלטות החדשות שלכם בנוגע לצרכנות, כסף, מודעות צרכנית וסביבתית – בשנה החדשה שתבוא עלינו לטובה?

במסגרת זו אאחל לכל קוראי הבלוג שלי שנה טובה ומתוקה:

שנה מוצלחת אמיתית, שנה עם שינוי חיובי, משמעותית מבחינת כל מטרה שאתם פועלים להשיג, לשנות או לשפר. שנה נעימה, הרבה צחוק ושמחה, מפגשים משמחים, חברים ומשפחה. שנה של צמיחה. חג שמח!