עבודה מהבית – השפעה אמריקאית ומקורות רב תרבותיים המשפיעים על עיסוקנו

אתם נמצאים כאן: כסף › עבודה מהבית › עבודה מהבית – השפעה אמריקאית ומקורות רב תרבותיים המשפיעים על עיסוקנו

עבודה מהבית, תופעה הולכת וגוברת בחברה הישראלית, בין אם מדובר בעבודתם של עצמאיים, בעלי מקצועות חופשיים, בעלי הכנסה נוספת, פרילנסרים או שכירים.

כמו כל תופעה תרבותית כלכלית הפושטת במחוזותינו, גם להתנחלותינו בבית ועיסוקו של העם יושב בציון במשלחי יד שניתן לשלוח מביתו שלו, התקיימו מקורות תרבותיים אחרים מהם ניזונו אנו, והשפעות רב תרבותיות ממקורות גיאוגרפיים שונים, יש להניח.

יחד עם זאת, כמו תופעות תרבותיות רבות בארץ, גם עבודה מהבית היא תופעה ששואבת באופן ניכר מהתרבות האמריקאית. לדעתי, כדאי לציין.

התרבות הישראלית לא מצליחה להתנתק מהתרבות האמריקאית מבחינת אימוץ טרנדים ואופנות חדשות, וזה נתון די מפתיע לדעתי. לא שהוא בא לי בהפתעה, אלא שהוא רחוק מלהיות מובן מאליו מבחינתי. ואסביר, כמובן.

התרבות הישראלית מאופיינת ברב תרבותיות, אפילו גלובליזציה, אם נרחיק ונמשיג במושגים כלליים יותר.

ראשית, החברה הישראלית צמחה על פי דגם אירופאי ומקורותיה של מדינת ישראל ברעיונות, מושגים ודגמים אירופאיים.

שנית, מדינת קיבוץ גלויות אנו. החברה הישראלית מורכבת מתרבויות מגוונות, מזרמי עליה מכל ארצות תבל, שפות, רעיונות ותרבויות רחוקות. איך מכל אלו אנו שוב ושוב צורכים תרבות אמריקאית? אין זה מפתיע, אך בהחלט לא מובן מאליו.

ולבסוף, כמובן, קרבתה הגיאוגרפית של ישראל למדינות ערב השכנות ומיקומה במזרח התיכון, כלום הצליחה רוח זו להביא עמה משהו אל גבולות ארצנו, למעט כמה מאכלים וחיבה למוסיקה ים תיכונית פופולרית?

אבל דוכן פלאפל אינו בגדר עבודה מהבית, את הרעיון הזה שאבנו ישירות מאמריקה.

והנה עוד נתון די מפתיע: מילא יניקתנו את התרבות האמריקאית בשקיקה, טרום עידן האינטרנט, אבל האם כניסתו של האינטרנט אל חיינו בצורה כה נרחבת לא היה אמור להביא עמו שכבת עומק נוספת של רב תרבותיות? זמינות הגישה אל תרבויות רחוקות הלוא נמצאת בין אצבעות ידינו למקלדת, חיינו מרושתים עד אינסוף, אנו מקבלים עידכונים מכל העולם, מכל נושא שבעולם, ובכל פורמט אפשרי – וידיאו, צ'ט, בלוג, חדשות ופרסומים, בכל רגע נתון.

הבו לי כל אתגר, למצוא 10 פרילנסרים מהודו תוך חמש דקות, אין בעיה.

להתיידד עם 23 סינים מקסימים ולנהל איתם שיחה מקוונת על 52 נושאים שונים. תנו לי שעתיים.

למצוא 100 אוהדים לקבוצת כדורגל מ 100 מדינות שונות, חצי שעה, אם הגלישה איטית.

לאתר דוברי 20 שפות שונות בפורום מעריצים של להקת רוק, שלוש דקות. GMT +2.

על העסקים הרציניים הראשונים מהבית, שמעתי בארצות הברית, ומבחינתי זו עובדה. ייתכן והתופעה הזו הייתה מוכרת בצורה נרחבת בכל טיים זאון אחר בעולם, אבל אני נתקלתי בה באופן נרחב בארצות הברית.

עם כניסת איביי לשוק ופריצת האינטרנט אל עולמנו, התמלאה הרשת במהרה בסיפורי עבודה מהבית, ואפילו תוכניות טלויזיה הופקו בנושא. איך הם פתחו חנות מכירות באינטרנט, איך מהגראז' הביתי קם העסק הראשון שלהם, איך משולחן מחשב נרקם לו עסק שהיום הוא שם דבר.

כמה סיפורים על אמהות עובדות מהבית, כאלה שהמציאו לעצמן כל מיני עיסוקים לעבוד בהם מהבית, בזמן שהן מטפלות בילדיהן הקטנים, כמו אתרי מכירות, אפילייט מרקטינג, מכירות באי ביי, כתיבת ספרים ומה לא.

עוד לפני האינטרנט שמעתי את המושג עבודה מהבית, והרבה שמועות על כך שבקרוב כל המדינה הזו תוכל לעבוד מהבית. אבל ההתייחסות הייתה בעיקר לשכירים, שיכולים להמשיך לבצע את עבודתם בבית מול המחשב, מתכנתים ובעלי מקצועות חופשיים, כל מי שיש לו קליניקה פרטית או משרד, פסיכולוגים, יועצים, רופאי שיניים, סוכנים וכדומה.

הרעיון של עבודה מהבית כעסק עצמאי, בעיקר עסק העוסק במכירות, יכול היה להתקיים רק בזכות האינטרנט.

הרי מה כבר אפשר למכור מהבית? איזו חנות יכולה באמת להצליח אם מקום המכירה שלה הוא לא בתוך קניון, או לפחות ברחוב, באזור מסחרי כלשהו? מי בכלל יגיע לחנות כזו? ואיך הוא ישמע עליה? ואיפה הוא יחנה?

היכולת להשתמש באינטרנט כמו היה קניון אחד גדול, שפתוח 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, נשמעה כמו מהפכה של ממש, אך היתה בהחלט ממשית ואפשרית. בראיה אחורה, היא אכן חוללה מהפכה של ממש, עבודה מהבית הפכה להיות אופנה ענקית יותר ממה שיכולנו לתאר לעצמנו.

ברגע שפתחת את העסק שלך באינטרנט, יכולת להביא אליו תנועה כמו קניון קטן, באמצעות פרסומות אדוורדס של גוגל, באמצעות פרסום באינדקסים ואתרים, ואפילו באמצעות הבאת תנועה ממקורות מחוץ לרשת.

העלויות הנמוכות יחסית להוצאות תקורה של עסק פיסי, רק גרמו לבעלי עסקים להעביר הכל לאינטרנט, או לזנוח לחלוטין את הרעיון של הקמת חנות "אמיתית". החנות היא באינטרנט, ואילו ה"אמיתי" הוא מקסימום המחסן, או מקום האיסוף העצמי, ללקוח שממש מתעקש.

האם זו תפיסה אמריקאית? לעבוד מהבית כדי להתאמץ כמה שפחות? כדי לדבוק בכורסא שלנו – האם זה החלום החדש? לא רק בית ואוטו משפחתי, אלא בית שהוא משרד ביתי?

יכול להיות, ויכול להיות שהאופנה האמריקאית מקורה לא בשאיפה למצוא דרכים מהפכניות ככל האפשר, שיעלו במאמץ המועט ביותר שאפשר, אלא היכולת לנצל את המומנטום, להבין לאן נושבת הרוח, לזהות הזדמנויות, וכן... גם להקל על החיים.

אם עבודה מהבית מקלה על חיינו או לא, בואו נומר שכנראה לעולם לא נדע. לא נדע מה היה קורה אילולא, ומה היה מגיע אלינו במקום.

אבל ברור לי דבר אחד. כשאני רואה השפעות רב תרבותיות לכאורה כמו אוכל סיני, מוסיקה לטינית ואופנה פריזאית, הן לא קשורות לגלובליזציה במעורבות ישראלית. הן תופעות רב תרבותיות, אולי, אך מגיעות אלינו בתיווך אמריקאי מובהק.

האוכל הסיני שאנו אוכלים בארץ הוא אוכל סיני אמריקאי, כזה שצבר בארצו של הדוד סאם פופולאריות עצומה בטרם הגיע לכאן, וכנראה עשוי על פי מתכונים אמריקאים שאין להם קשר הדוק לאוכל שהייתם מוצא בטיול בסין.

מוסיקה רב תרבותית מגיעה אלינו היישר מזמרים אמריקאיים, וכמוה גם אופנת עילית בינלאומית.

הרעיון החדש יחסית ששאבנו מרחבי האינטרנט, רעיון עבודה מהבית, אינו נשאב מרחבי האינטרנט הגלובלי, אלא שורשו נעוץ עמוק באמריקה הצפונית. בסיסמת "לעבוד קשה זה פאסה, הכנסה פסיבית – שאיפה אולטימטיבית", אסיים הפעם. ד"ש באיביי.

קראו עוד על עבודה מהבית, כסף באינטרנט איך לעשות כסף וחיזרו לבקר בדף הבית שלי: כסף.