מה הסיפור עם הכסף הזה? כסף מזוית קצת אחרת...
בפוסט זה אנו מתייחסים ל"כסף" כאל כל סמל ששימש למסחר וחליפין, ולאו דווקא לכסף בצורתו המוכרת לנו, שטרות ומטבעות.
תחילתו ותכליתו של הכסף הנה למסד חליפין. מה זאת אומרת למסד חליפין?
אם לי יש כבשים ולך יש עגבניות, בוא נתחלף בחלק מהן, כך לשנינו יהיו גם עגבניות וגם כבשים.
החליפין היה כנראה מסורבל מדי לאבותינו שביקשו לעצמם תחליף פשוט יותר, כך נולד הכסף (לא רק לשם חליפין, ולא כסף בצורתו המודרנית המוכרת לנו כיום, על כך בפוסטים אחרים ).
למה בכלל צריך למסד סחר חליפין? למה שכל אחד לא ייקח כמה שהוא צריך? התשובה ברורה: צריכה להיות אמת מידה כלשהי, משתי סיבות: 1. המשאבים אינם בלתי מוגבלים. 2. המשאבים אינם מצויים במידה שווה בידי כל האנשים בעולם ומשאבים מסוימים ייחודיים לאזורים מסוימים.
אם כך, נשתמש בכסף כדי להחליף בינינו מוצרים ושירותים.
אז מה קורה עם הכסף היום, 100,000 שנה (!) אחרי המצאתו?
היום המשאבים שלנו הרבה פחות מוגבלים. למעשה, יש מספיק מזון בעולם כדי להאכיל את כל תושבי כדור הארץ וכמויות אדירות של מזון נזרקות מדי שנה. איך יכול להיות ש 923 מיליון בני אדם בעולם רעבים?
זאת שאלה מורכבת והתשובות לה מרובות ומורכבות, אבל הנה זוית ראייה אחת מעניינת, הממחישה כמה "כסף" הוא מושג שאין לנו התחלה של מושג כיצד משפיע על חיינו:
923 מיליון בני אדם בעולם רעבים בגלל כסף.
בצורת החיים הפשוטה, אנשים גידלו תוצרת והתקיימו ממנה. כסף נוצר בשל הצורך לחלק את המשאבים ומכיון שמשאבים מסוימים ייחודיים לאזורים מסוימים. מה שקורה היום הוא, שלמרבית האוכלוסיה שבשטחה גדל המזון שאנו אוכלים, אין כסף לרכוש אותו בעצמה!
כשחושבים על זה, למעשה אין זה מפתיע: הלא אם לא היה "כסף" לא היו "עניים".
אז למה אנחנו לא מאכילים את אוכלוסיית העולם הענייה? התשובה, הפעם במהופך: שאם לא היה "כסף" לא היו "עשירים" ולא הייתה "כלכלה עולמית".
אם המדינות החזקות יעבירו למדינות העניות מספיק מזון כדי להאכיל את כל תושביהן, יש סכנה שהכלכלה של המדינות החלשות תקרוס: הכלכלה של מדינות אלה מבוססת על תוצרת חקלאית וגידול מזון, אם פשוט ניתן להם אוכל בחינם, אף אחד לא יקנה אותו, נכון? וכל אותם אנשים המועסקים בגידול מזון, אריזתו וכולי יאבדו את משרותיהם. ללא עבודה לא יהיה להם כסף, וללא כסף לא יוכלו לקנות שום דבר בארצם, האבטלה תגדל עוד יותר, הייצור יופסק, העניים יהיו עניים יותר והכלכלה שלהם תקרוס.
ואנו שואלים: בימים אלה הכלכלה העולמית במילא במשבר, האם אנחנו באמת לא מאכילים את העולם כי אנו חוששים לחוזק הכלכלה המקומית שלו? זה קצת מגוחך, לא? או שפשוט עולה לנו פחות כסף לזרוק את כמויות האוכל העצומות שאנו זורקים מדי שנה, מאשר להעביר אותו לאפריקה הודו וסין? מעגל העוני - סיפור של משפחה אחת.
בפוסט זה אנו מתייחסים ל"כסף" כאל כל סמל ששימש למסחר וחליפין, ולאו דווקא לכסף בצורתו המוכרת לנו, שטרות ומטבעות.
תחילתו ותכליתו של הכסף הנה למסד חליפין. מה זאת אומרת למסד חליפין?
אם לי יש כבשים ולך יש עגבניות, בוא נתחלף בחלק מהן, כך לשנינו יהיו גם עגבניות וגם כבשים.
החליפין היה כנראה מסורבל מדי לאבותינו שביקשו לעצמם תחליף פשוט יותר, כך נולד הכסף (לא רק לשם חליפין, ולא כסף בצורתו המודרנית המוכרת לנו כיום, על כך בפוסטים אחרים ).
למה בכלל צריך למסד סחר חליפין? למה שכל אחד לא ייקח כמה שהוא צריך? התשובה ברורה: צריכה להיות אמת מידה כלשהי, משתי סיבות: 1. המשאבים אינם בלתי מוגבלים. 2. המשאבים אינם מצויים במידה שווה בידי כל האנשים בעולם ומשאבים מסוימים ייחודיים לאזורים מסוימים.
אם כך, נשתמש בכסף כדי להחליף בינינו מוצרים ושירותים.
אז מה קורה עם הכסף היום, 100,000 שנה (!) אחרי המצאתו?
היום המשאבים שלנו הרבה פחות מוגבלים. למעשה, יש מספיק מזון בעולם כדי להאכיל את כל תושבי כדור הארץ וכמויות אדירות של מזון נזרקות מדי שנה. איך יכול להיות ש 923 מיליון בני אדם בעולם רעבים?
זאת שאלה מורכבת והתשובות לה מרובות ומורכבות, אבל הנה זוית ראייה אחת מעניינת, הממחישה כמה "כסף" הוא מושג שאין לנו התחלה של מושג כיצד משפיע על חיינו:
923 מיליון בני אדם בעולם רעבים בגלל כסף.
בצורת החיים הפשוטה, אנשים גידלו תוצרת והתקיימו ממנה. כסף נוצר בשל הצורך לחלק את המשאבים ומכיון שמשאבים מסוימים ייחודיים לאזורים מסוימים. מה שקורה היום הוא, שלמרבית האוכלוסיה שבשטחה גדל המזון שאנו אוכלים, אין כסף לרכוש אותו בעצמה!
כשחושבים על זה, למעשה אין זה מפתיע: הלא אם לא היה "כסף" לא היו "עניים".
אז למה אנחנו לא מאכילים את אוכלוסיית העולם הענייה? התשובה, הפעם במהופך: שאם לא היה "כסף" לא היו "עשירים" ולא הייתה "כלכלה עולמית".
אם המדינות החזקות יעבירו למדינות העניות מספיק מזון כדי להאכיל את כל תושביהן, יש סכנה שהכלכלה של המדינות החלשות תקרוס: הכלכלה של מדינות אלה מבוססת על תוצרת חקלאית וגידול מזון, אם פשוט ניתן להם אוכל בחינם, אף אחד לא יקנה אותו, נכון? וכל אותם אנשים המועסקים בגידול מזון, אריזתו וכולי יאבדו את משרותיהם. ללא עבודה לא יהיה להם כסף, וללא כסף לא יוכלו לקנות שום דבר בארצם, האבטלה תגדל עוד יותר, הייצור יופסק, העניים יהיו עניים יותר והכלכלה שלהם תקרוס.
ואנו שואלים: בימים אלה הכלכלה העולמית במילא במשבר, האם אנחנו באמת לא מאכילים את העולם כי אנו חוששים לחוזק הכלכלה המקומית שלו? זה קצת מגוחך, לא? או שפשוט עולה לנו פחות כסף לזרוק את כמויות האוכל העצומות שאנו זורקים מדי שנה, מאשר להעביר אותו לאפריקה הודו וסין? מעגל העוני - סיפור של משפחה אחת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה